תכנית ההשקעות – תשובות לשאלות הציבור

אגודה קהילתית “מתיישבי חפר חגלה התיישבות קהילתית בע”מ”

7 יולי 2015

 

חגלה לוקחת את גורלה בידה ורוצה להיות מובילה באיכות החיים של תושביה

תושבי חגלה היקרים- שלום רב,

מיום שפורסם מנשר הועד בנוגע לתכנית ההשקעות , הצטברו על שולחננו (דרך האתר, דרך תיבת הדואר ובשיחות בע”פ), שאלות חשובות שמצאנו לנכון לענות עליהן בפורום הרחב- למען שכולנו נקבל הבהרות ותשובות.

להלן התייחסותנו לשאלות שעלו:

  1. שאלה/בקשה לתכנית השקעות מפורטת, והמכילה תכנית כספית מפורטת, סדר קדימויות לפרויקטים, ניצול כספים ממקורות חיצוניים וכו’.

 

  • התכנית המוצעת כללית -כי היא צריכה להיות גמישה ולהתאים עצמה להזדמנויות לגייס כספים מבחוץ לטובת רשימת הפרויקטים שצוינה במינשר.

 

דוגמה: לפני כשנה ורבע פנינו למועצה בבקשה לממש “קול קורא” שלה ולקבל מימון של 50% לשיפוץ כביש הגישה למושב . להזכירכם הכביש- מהכיכר ועד למגרש הספורט אינו רחב דיו, אין בצידו מדרכה וההולכים עליו וכן הנוסעים עליו אינם בטוחים.

קיבלנו הבטחה לדון בבקשה אל מול כספים שהשקיע המושב בפיתוח בתקופת ההרחבה– הבטחה שהתברר לאחר זמן שאין באפשרות המועצה לעמוד בה.

בסיור שנערך עם מנהל הפרויקטים התשתיתיים במועצה בישוב, סוכם כי  נציג תכנית של מהנדס כבישים לצורך בחינת הפרויקט.

הגשנו 3 הצעות מחיר לתכנון- 40 א ₪ עלות התכנית והמועצה סירבה לשלמם.

אם היו בידנו היום 40 א ₪ אלה, יכולנו לצאת לדרך.

עלות הכביש- בהערכה שקיבלנו מקבלן- לפני שיש תכנית מסודרת, עומדת על כ- 650 א ₪. 50% מהם היינו מקבלים מימון . 50% היינו יכולים לשלם על פני מספר שנים.

  • דוגמה זו מבטאת את “מה בא קודם- ביצה או תרנגולת?”

אם היתה לנו קופת ההשקעות היינו היום כבר נוסעים על כביש בטיחותי וצועדים עד לכיכר ע”ג מדרכה .

דוגמה נוספת: לפני כחצי שנה פנינו למועצה הדתית בבקשה לבנות בית כנסת חדש בכפר. אנו מקווים שרמת ההשתתפות של המועצה הדתית תהיה גבוהה מ-70%. אנו ממוקמים במקום טוב בתור- אבל צריכים להכין את ההון העצמי.

בניית בית כנסת חדש ישרת גם את המתפללים בשבתות ובחגים וגם את החוגגים בחגים ובבר המצווה . במקביל את המבנה שיתפנה, ניתן יהיה לשפץ ולהכשיר למועדון לחבר- שאנו כה זקוקים לו לפעילות של קבוצות קטנות יותר- גמלאים, ילדים בשעת סיפור, חוגי הרצאות , סרטים והתכנסויות מסוגים שונים.  סדר גודל של ההשקעה נוכל לקבל רק לאחר אישור המבנה ע”י משרד הדתות

מכאן אתם יכולים להבין כי :

  • הקופה תשמש אותנו להשקעות שיבחרו לפי צרכי המושב השונים אותם פרטנו במנשר ועליהם אפשר להוסיף לפי בקשות תושבים.
  • בחירת הפרויקטים מושפעת גם מזמינות ה-matching- -היכולת לגייס בעבורם כסף מהמועצה או מהמדינה.

וכאן המקום לציין כי למי שיש רעיון, קשרים וכו’ ומוכן להשקיע את זמנו – נשמח לכל מקור כספי חיצוני- כולל תרומות

 

  1. אם לא תהיינה השקעות- למה ישמש הכסף?

הכסף שייאסף הינו ייעודי – להשקעות ולתחזוקת התשתית במושב. הוא לא ישמש לפעילות השוטפת אלא אם תחליט האסיפה אחרת.

 

  1. אם לא תהיינה יותר השקעות- האם תישאר הוראת הקבע?

בעת שלא יידרש יותר הון להשקעות נוספות,  ירדו המיסים לרמה שתאפשר  תחזוקת מבנים והכבישים ותו לא .

 

  1. איך נדע לאן הכסף הולך?

חובת ועד הקהילה , לפרסם- לפני כל השקעה את טיבה, את  המכרז שיצא, את הזוכה ואת התקציב ומקורות המימון. כמובן שגם נפרסם את דוחות המעקב של רואה החשבון מידי תקופה.

 

  1. שאלה: מי מחליט איזה פרויקטים יבוצעו?

ועד האגודה הקהילתית יחליט על  הפרויקטים שיבוצעו ועל קדימות הפרויקטים . כמובן שנשמח לרעיונות נוספים  והנכם מוזמנים להציע רעיונות וגם לקחת על עצמכם את הניהול שלהם- הוצאת המכרז, קבלת הצעות מחיר, בחירת אלטרנטיבות וניהול בפועל.

 

  1. שאלה :מהן הבקרות שתהיינה על חשבון ההשקעה?

תשובה: הבקרות שצוינו הינן לפי תקנון האגודה הקהילתית. מורשי החתימה  בחשבון הבנק יהיו 2 חתימות מתוך : ענת שרעבי, ואחד מחברי הועד.  טרם הוצאנו פרוטוקול בנושא. באם יאושר המתווה שהצענו , נטפל בעניינים הפרוצדורליים.

ושוב- נשמח לרו”ח ועו”ד מקומיים שיחסכו מהקופה הוצאות ויעזרו לנו לבקר את הפעילות באופן המיטבי.

  1. שאלה משפטית- ההשקעה בתשתית ע”ש מי תרשם?

עם הקמת ההרחבה,  השכירה האגודה החקלאית את בנייני הציבור ואת השטחים הציבוריים לאגודה הקהילתית ללא הגבלת זמן במחיר של 1 ₪ לשנה. עלינו- האגודה הקהילתית השוכרת , חל שיפוץ המושכר ואף הבניה החדשה על הקרקע הניתנת לנו בעצם בחינם- לשימוש לעד-למרות שאינה שייכת לנו.

 

שימו לב שהשבחת המושב, הנכסים, הנראות והסביבה בה אנו חיים, משביחה  את ערך הנכסים של כולנו.

 

  1. שאלה- הארנונה שאנו משלמים גבוהה ממילא…

זה נכון . אנו משלמים הרבה ומקבלים מעט בדיוק כמו בכל מקום במדינה.

לעומת זאת, קיימת האלטרנטיבה, לשלם קצת יותר ולקבל הרבה יותר.

מנסיון ובדיקה שערכנו אנו משלמים פחות מישובים אחרים.

המשותף לכל הישובים שמשלמים בהם יותר, הוא שהם בחרו לקחת את גורלם בידם לנצל את השיטה ולהשביח את המושב ואת איכות חיי התושבים .

להלן  דוגמה קטנה (במהלך השבוע נפרסם עוד…):

בישובים מכמורת ובית חרות  , גובה הועד את הארנונה באופן פרטני. שנים רבות כבר גובים בישובים אלה  15 ₪ יותר מהארנונה המועצתית למ”ר לשנה. (בממוצע כ 200-300 ₪ למשפחה לחודש)גביה זו מאפשרת לישובים הללו- שהם רק דוגמה אחת,  לנתב את ההשקעות בצורה חכמה ולשמור על פיתוח ואיכות חיים.

.

  1. שאלה: הקשר להיטל הסלילה והשוויון בהשתתפות התושבים

אנו החלטנו על תכנית ההשקעות מתוך ראייה מפוקחת של צרכי המושב לשנים הקרובות –וזאת מבלי קשר להיטל הסלילה .

היטל הסלילה אינו מספיק לתכנית הפיתוח של המושב וחל רק על בניה חדשה. תכנית ההשקעות גדולה ומשמעותית יותר מהיטל הסלילה ומחלקת את הנטל על כל התושבים בצורה שווה והגיונית יותר.

 

 

  1. למה 120 ₪ ולא פחות? לא מספיק 100 ₪? 80 ₪?

תשובה: צריך סכום משמעותי. סכום שנוכל לעשות איתו פרויקט משמעותי בזמן סביר. ההבדל של 20 ₪ לחודש משמעו 48 א’ ₪ לשנה= כמעט 100 א’ ₪ במינוף סביר לשנה.  כמו שצוין קודם- לאחר שנגיע למיצוי ההשקעות נוכל להסתפק בסכום נמוך יותר –שישמש לקופת תחזוקה בלבד.

 

  1. איכות חיים ברור שאינה רק מבנים. אנו מטפלים במסגרת השוטף- בתרבות, חינוך, נוער וכו . אם יש בידי התושבים רעיונות כיצד לשפר את איכות החיים בדרכים נוספות, אני מזמינה אתכם להצטרף לועדות השונות, להציע רעיונות ולקחת חלק בעשייה.

 

  1. האם יש אלטרנטיבות אחרות? – ברור שיש. ישבנו על המדוכה זמן רב. כבר מעל שנה שאנו בוחנים אלטרנטיבות שונות כיצד לשפר את תנאי החיים שלנו כאן. הפכנו כל אבן במועצה. בחנו אפשרויות שונות של השגת כספים.בחנו ישובים אחרים. במועצה ואחרים. ישבנו גם עם הועד החקלאי כדי להגיע למשהו מוסכם והגיוני לכלל האוכלוסיה במושב. אנו חושבים שהמתווה שהצענו טוב ויכול להוביל אותנו למקומות טוביםיותר .

 

  1. למה תשתית לא ממומנת ע”י מועצה ומדינה?

 

לפי שיטת התקצוב הקיימת במדינה וגם במועצה – אין תקציבים המתאימים לצרכים. ואנחנו רוצים יותר מהמינימום. רוצים לחיות כאן באיכות חיים  בשביל זה כולנו גרים כאן.

60 שנה לא בנו בחגלה מבני ציבור. את המועדון צריך להרוס. מועדון הנוער נבנה אף הוא בטלאים. ואנחנו מוצאים עצמינו יום יום – בכל תחום שהוא מתנהלים כמו עניים- ומשלמים בסופו של דבר יקר יותר- גם במחיר וגם באיכות החיים.

 

כמו בכל תחום בחיינו, השקעה היא פעולה שבטווח הארוך מביאה לשיפור והשבחה. מי שמשקיע מתקדם, ומי שלא נסוג לאחור. ההחלטה צריכה ליפול על “האם אנו עוזרים לעצמנו”  ומשקיעים שקל כדי לקבל שני שקל או לא משלמים ומצבנו ילך וידרדר.

עדיף להשקיע היום ולמנוע מעצמינו תשלומים גדולים עשרת מונים בעתיד עקב הזנחת תשתיות מתמשכת – כמו שקרה לשכנינו בכפר הרוא”ה (30,000 ₪ למשפחה בגין שיפור תשתיות) ובמושבים אחרים בעמק.

 

 

ב-16.7.15 כולנו משפיעים על איכות החיים.

 

 

 

 

 

One thought on “תכנית ההשקעות – תשובות לשאלות הציבור

  1. קודם כל תודה על שיתוף המידע. כל מידע שתעבירו לתושבים בטרם עת יקצר תהליכים ויימנע חוסר תקשורת.

    אין ספק שביטחון התושבים בכביש הכניסה למושב ובניית מדרכה היא מטרה ראויה להשקעה (לפחות לטעמי), אך מדוע לחכות 3-6 שנים כדי להתחיל לבנות?

    זוהי רק הצעה:
    מדוע לא לבצע הצבעה ולגייס את הכסף באופן חד פעמי (או רב פעמי אך עד תאריך מוגדר) עבור כל פרויקט?

    1. במקום לחכות שנים כדי לצבור את הכסף ולהשלים את הפרויקט, נוכל כבר עכשיו להתחיל פרויקטים שהתושבים רואים בעדיפות עליונה, לגייס את הכסף ולקבל MATCHING במהרה.

    2. אני לא מאמין ביכולת של הכפר לצבור כספים לאורך זמן ללא הוצאתם עבור הוצאות מזדמנות, החזרת חובות או פרויקטים חדשים שיצוצו בדרך.

    3. הטלת מסים קבועים ללא תאריך תפוגה מדאיגה אותי, וצריכה להדאיג את כל צעירי הכפר. הרי זה ברור שמסים אלו לא יופחתו או ייעלמו לאחר מיצוי ההשקעות, ושעם הזמן עוד ועוד פרויקטים שזקוקים מימון יצוצו. יהיה לתושבים זול יותר להשקיע חד פעמית אם הם מתכננים לחיות פה יותר מכמה השנים הקרובות.

    4. קיום הצבעה עבור כל פרויקט אולי יעכב את הקמתו במעט, אך ייתן לכל התושבים זכות לבחור במה להשקיע את כספם, יגביר את הדמוקרטיה במושב, יישפר את הסיכויים למצוא קבלנים זולים יותר, והכי חשוב תטיל את אחריות ההשקעה על התושבים ולא על הוועד. העבודה שלכם (הועד) גם כך קשה, אני לא רואה סיבה שבה אתם צריכים לשאת עוד אחריות על כתפייכם. יותר קל (ונכון) לתת לתושבים להחליט.

    אני מודע לעובדה שגיוס כספים חד פעמית גבוהה יכולה להעיק על התושבים מבחינה כלכלית, אך שימו לב שלטווח הארוך מדובר במחיר זול יותר בוודאות מאשר קביעת מסים קבועים ללא תאריך תפוגה, ומה גם שהסיכון בהשקעה יורד (אנחנו לא נהיה תלויים בעליית מחירים עד צבירת מספיק מימון).
    וכמובן שהתמורה עבור הכסף מגיעה באופן מיידי ולא לאחר מספר שנים (במידה והכסף עדיין יהיה שם).

    יש הבדל בין שיפוץ כביש המציל חיים לבין הריסת מבנה ישן או שיקום בית כנסת.
    אינני רואה מדוע יש לגייס את הכספים עבור כל פרוייקטים אלה תחת כותרת אחת.
    לא כל התושבים רואים את כל הפרויקטים האלה באותה רמת חשיבות הדורשת השקעה דחופה.

    אני לא נגד או בעד גיוס הכספים, אני רק אומר – בואו לא נמהר להחליט החלטות חפוזות בלי שהנושא הובא לדיון בכפר.
    כרגע הנושא נפתח לדיון, וזה מצוין, אך ההצבעה שתנאיה כבר נקבעו מותירה את הדיון כחסר תועלת, שכן היא לא נותנת לנו יכולת לשנות את הדרך שבה התושבים ייראו לנכון לגייס את הכסף, אם בכלל, ועבור אילו מטרות.

    הועד “יורה ברגלו” כאשר הוא לא נותן אפשרות לשינוי תנאי הגיוס ומכריח את המתנגדים (שאולי אפילו לא מתנגדים לגיוס אלא רק רוצים קצת זמן לדיון יותר מעמיק ומתוכנן) להצביע לא בהצבעה הקרובה.

    אבנר העיר בפוסט הקודם על האופן שבהם הכספים צריכים להיות מגויסים ואני מסכים איתו שיש מקום לדיון על שיטת הגיוס. במידה וכבר נערך דיון על שיטת הגיוס ע”י הוועד, נשמח אם תשתפו איתנו את כל המידע וההצעות שהובאו שבסופן הוחלט על השיטה הנוכחית, ובכך אולי לקבל יותר הבנה מהתושבים.

    אני מתנדב לעזור לועד (במידה והועד יתיר לי) להשיג עוד הצעות מחיר ולבחון את עניין ההשקעה בכביש הכניסה למושב שבאמת נראה לי כעניין חשוב. (לאחר קצת בירורים קשה לי להבין איך הצעת מחיר עבור כביש של 450 מטר הגיעה ל 650 אלף ש”ח, צריך להיות כשליש פחות כולל מדרכה, הערכה גסה).

    כולנו פה בעד הועד שתורם את זמנו (המשאב הכי יקר שיש לנו בחיים) וכולנו מעריכים זאת.

    לועד היקר:
    תנו לנו לעזור לכם לבחור את ההחלטות שנראות לנו לנכון, ולהקל על עבודתכם.

    אם אתם זקוקים לעזרה להבאת חומרים לדיון בציבור או פלטפורמות אינטרנטיות להקמת הצבעות וסדרי עדיפויות,
    אני לשירותכם ולשירות הקהילה,
    רוי

Comments are closed.