חגלה שלנו

חגלה שלנו

יום ששי ה 25  לאוגוסט. מטע הפקאן הרחב וירוק העד ,של משפחת בן אהרון.

הרחק מבתי הכפר.   מסיבת נישואים של זוג  צעיר שחלומם היה להינשא במקום שכזה.

לא גן אירועים מעוצב, לא אולם תרבות בלב אזור מגורים.

המקום האידיאלי,  בחיק הטבע. ללא כל סממן של מלאכותיות וקיץ’.

אי אפשר היה לחשוב על מקום  מוצלח יותר.

צלילה וישראל,בעלי המטע,  מיד , ללא היסוס, נעתרו לבקשת  הזוג.

ללא תנאים ,ללא בקשות מיוחדות, כמובן ללא כל בקשה לתשלום כלשהו.

מלווה בהבטחה של גלעד לשמור על המקום ולהחזירו ללא כל פגע .

אינני זוכרת אירוע, כל כך מחובר למהות חיינו באווירה הכפרית הרגועה והאידילית שאפפה את האירוע המדהים והמהנה.

משעות הערב המוקדמות הגיעו האורחים, חיוך על הפנים, ואווירה של הנאה צרופה, היתה פרושה לאורך כל האירוע. בימת הריקודים לא פסקה מלאכלס במשך כל הערב אורחים מחויכים ושמחים.

חלק מהאורחים, פרשו לקראת הלילה . הצעירים הצוהלים זרמו עם האווירה השמחה והכיפית ולא פסקו מלשיר ולרקוד.

אז היתה מוזיקה בהתאם והדי המוסיקה הגיעו גם לאזור המגורים בכפרנו הקטן.

רוב החברים נמו בשלווה , לא סבלו משאון המוסיקה כמו שסובלים  המתגוררים עשרות שנים ליד בית העם שלנו שמארח באורח קבע אירועים בליווי מוסיקה . משפחות שלחם חוקם הוא שאון המוסיקה וצהלת המשתתפים .

לא שמעתי שאי פעם הוזעקה משטרה להפסיק אירוע שנערך בבית העם , בלב אזור המגורים או בשטחים אחרים במרחב הכפר.

לצערי ולצער רבים, למשפחה אחת, שלא גרה בפאתי הכפר  בסמיכות למטע הפקאן, כל כך הפריע השאון שעלה משם עד כדי כך שהזעיקה  את המשטרה שהגיעה וקטעה את שמחת החוגגים חברים הגרים בסביבתם , לא הופרעו כלל משאון המוסיקה.

זו לא הייתה מסיבת של צעירים  הוללים. מסיבה שכל כך היתה מיוחדת  ונעימה שנקטעה בעקבות  חוסר פירגון וחוסר התחשבות.

למחרת, בבוקר פנתה המשפחה המתלוננת  לצלילה בטרוניות על מסירת המטע למסיבת החתונה. פניה שגרמה עגמת נפש רבה למשפחת בן אהרון.

מה גם שדיבורי להג אודות כך שמשפחת בן אהרון קיבלה תשלום נכבד עבוד ג’סטה זו, מופצים בסביבה על ידי חבר הכפר.

זו לא חגלה שלי ולא חגלה שלנו.

תקוותנו שלא ישנו תקריות כאלו .

שבת שלום וכל טוב לכל החברים.

בלהה להב ומשפ’ גלעד כלב.

מאת: בלהה להב