גילוי דעת על קהילה ומה שבינהם

לאור השיח שמתנהל בגלוי ובפרטי בכל הנוגע לחיינו כקהילה, מוצאת לנכון לשתף את התחושות והמחשבות שעוברות לי בלב ובראש.

כשמדברים על קהילה מדברים על שיתוף, ערבות אישית, חברתית, סולידריות.
נראה כי הערבות מגיעה רק כשנוח לאנשים, רק כשהיא מבדילה אותם מאחרים. סולידריות זה לא רק לתמוך בזמן שמחה או עצב, בפעילות משותפת. סולידריות זה להרים דגל אדום כשרואים שנעשה עוול וכשחוסר הצדק מהדהד. זה להגיד בקול רם *עצור, בואו נדבר*. אני מוצאת את עצמי חושבת, האם זה מה שאני רוצה עבור ילדי, משפחתי? סט הערכים עליו גדלתי ואיתו אני מחנכת את בנותי זה להסתכל על הכלל (כן, גם על עצמך- זה חשוב) ואם אתה רואה שנעשה עוול לאחר פשוט לעצור. לעזור. לעשות. לשנות אם צריך, להגיד. בלי לפחד ממה יגידו אחרים כי זה לא פוליטי.
קהילה זה לחיות ביחד כל הזמן, לא רק כשנוח ומתאים. לטוב ולרע. אלון אולארציק שר “הנה אנחנו והנה הם, שני חלקים בתוך השלם”. זו התמצית של הקהילה.

מאחלת לכולנו ימים טובים, נעימים, גלויים והכי חשוב, אריכות ימים.
מירב

מאת: מירב בן צבי