שמחות קטנות

מתוך רצון להעשיר מעט את הלוח החוגלאי ולהוסיף משהו שהוא לא רק פרקטי ועיניני ,אנסה לפתוח , אחת לשבועיים לערך מדור שייקרא- “שמחות קטנות”.
הכוונה לשאול בכל פעם דמות מן הכפר מה בתוך מירוץ החיים המטורף משמח את ליבו. זו לא צריכה להיות זכייה בלוטו או שייט ברחביי העולם. הכוונה דווקא לדברים הקטנים, שהם הגדולים באמת!
זה יכל להיות שיחת טלפון עם חברה, קוביית שוקולד נמסה בפה, הליכה עם הכלב לאור ירח, הערב הראשן אחרי שהבית נוקה בבוקר וכו’… כל אחד והשמחות שלו. השמיים הם הגבול.
אולי גם ניתן זה לזה רעיונות כיצד לשמח את הלב ביומיום.
אם מישהו מעונין לשתף בשמחתו- מוזמן להתקשר ולתאר. ואם לא- אני כבר אמצא אתכם…
ובכדי להדגים את המתכונת אספר על שמחה קטנה שלי:
פירקתי השבוע ארגז אחרון שנשאר ארוז מניגריה ומצאתי בו שלט כניסה לבית ש”הכינותי מראש” בניגריה ועליו כתוב- “לב הבית”. השלט מקושט בגווניי ורוד ואני זוכרת את השמחה שלוותה להכנתו- תחושת התקרבות לחזרה לארץ…
נשפתי עליו בכדיי לנער את האבק ותליתי אותו אחר כבוד על מתקן עץ בכניסה לבית. על המתקן מונח עציץ רקפות ססגוני והשלט מקשט את החזית.
בכל פעם שאני באה הביתה, עם ידיים עמוסות ומפתח הדלת בפה, אני רואה את השלט וזה מעלה לי חיוך על השפתיים. אפילו השקיות נעשות לפתע פחות כבדות…
שמחה קטנה, כל כך פשוט…

שבוע טוב שיהיה, ורק בשמחות…
אורלי לב

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים בכוכבית.