מאת: רונית בן-שחר רזניק

סוף הוא התחלה של משהו חדש….
ביום שישי ה- 12.11.2010 התקיים מפגש העבודה האחרון במסגרת פרויקט “חותם” – פרויקט קהילתי (מחשבה וביצוע ע”י הקהילה). הבסיס לפרויקט ניתן לנו ע”י היחידה לתרבות של תנועת המושבים ואנחנו (דגנית גלר ורונית בן- שחר רזניק) הרמנו את הכפפה. ועד המושב סייע – הקשיב, תמך ואף הגדיל את הבסיס הכלכלי, וכך יצאנו לדרך עם הפרויקט.
רצינו להגיד שוב תודה רבה לכל מי שעסק במלאכה – בחשמל, בתכנון, בעיצוב, בבניה, בבטון, בדליים, בגיזום בהרמת נוף העצים, בסילוק הפסולת, בריסוק הגזם, בזריעת פרחי הבר, בצביעה, בלוגיסטיקה, באפיה ובכלל.
במפגש האחרון (12/11/2010) הלב ממש התרונן למראה האנשים והילדים שהגיעו לתת “פּוּש” אחרון לפרויקט, לשמחה שפרצה כשנדלק האור בעת חיבור חוטי החשמל בעמוד התאורה שיצרנו.
שמחנו גם שבני המצווה של השנה בחרו להיות חלק מהמקום והחלו להכין את הספסל שלהם שיהיה הראשון באמפי חגלה… (סיום משוער בחגיגות שנות ה- 80 לחגלה, עוד 3 שנים).
את סיום הפרוייקט ציינו בסוף יום העבודה במקום, ב”מסיבונת” בה השתתפה גם אילנה יוגב נציגת תנועת המושבים שהגיעה להתרשם במו עיניה.
בערב לא התאפקנו והגענו (דגנית, חמי,מיכה ואני מלווים בילדנו) לחבר את החשמל כדי לראות איך יצא, האם העמוד נותן מספיק אור. איזו התרגשות והתעלות נפש למראה האור הנשפך על הספסלים…. הכל מעשה ידינו.
ולחשוב שלפני חמישה שבועות זה לא היה…
גאווה נוספת התגנבה ללב כשבדואר הגיע עיתון “המושב” ובו התפרסמה כתבה שלמה מלווה בתמונות על הפרויקט שלנו, כאן בחגלה.
בשבת הגעתי כמדי שבוע לצלם את המקום לתמונה השבועית (שהוגשה לכם בפירסומים ובהזמנות לימי המפגש) ולשמחתי היתה ממש נהירה למקום, גם אם בזכות מסלול האופניים, יוזמה פרטית, שהצלחנו לשכנע את היזמים, כי המקום המתאים ביותר עבורו הוא החורשה שבנתוניה הטבעיים מהווה מסלול אתגרי, הם הסכימו להעתיקו לחורשה ונראה כי הוא אכן יגרום וימשוך אליו את החיים שכה רצינו….
קבוצות קבוצות של ילדים, ומשפחות הגיעו וישבו בפינות השונות, מה אומר תענוג!!!
באוויר כבר עולות עוד ועוד הצעות לשיפור ותוספות: מקום למדורה וגם לסאג’ (שכבר נבנו) כיור, בתי כינון לציפורים, ילדים מסמנים טריטוריות וקוראים להם בשמות כמו “חותם צעיר” ועוד היד נטוייה…
מי שעוד לא הגיע וראה ,מוזמן.
התמונות כדי שתראו כמה יפה….
המקום יואר החל ממסיבת החנוכה שתיערך במקום בשבת ה- 4.12.2010 ותהווה חנוכת המקום. בואו, למסיבה וכמובן לחורשה לאחר מכן, יהיה יפה ומרגש.
אני בהחלט שמחה שהייתי בין הכוחות המניעים את הפרוייקט וגם אם לפעמים לא היה קל לגייס עזרה רבה עדיין תמיד הגיעו מספר אנשים שהיה להם אכפת ורצו לתרום ולהשפיע. אני מאושרת מהתוצאה וגם מהעובדה שהביצוע המשותף גרם ליצירת מקום שמלווה בתחושת שייכות למקום. מכאן אני יכולה לשתף במספר משפטים שנאמרו לי במהלך העבודה:
“משמח אותי לראות כי בעבר כשהוריי הגיעו לארץ, התגייסו לעבודה משותפת על מנת לשרוד והיום מתגייסים לעבודה משותפת על מנת לשפר איכות חיים”
” בנותיי הזמינו בגאווה את אורחינו לחורשה על מנת לראות מה בנינו בשבועות האחרונים והיום בעידן של תלונות על החינוך בארץ ועל הנוער, משמח לדעת שאנחנו מעניקים גם ערכים נוספים”

לסיכום – אם רוצים להרים כאן משהו צריך רק לשכנע לגבי הצורך, לגייס כוחות ואנשים, ניתן את הכל לבצע….. כדאי גם להצטייד בשותפים טובים – אני זכיתי בהם- תודה נוספת לדגנית, לחמי, למיכה ולאסנת שתמיד היו שם…
בסופו של דבר התוצאה מראה כי המאמץ שווה…
הלוואי שהמקום ימשיך לשקוק חיים, יפרח וישאב….
בשביל המפגש…. ובכלל