ל”ג בעומר

בכאב אני מבקשת להעלות שני ארועים שהתרחשו אמש בעת שחגגנו ל"ג בעומר בישוב.
הארוע הראשון קשור אלי. אנשים רבים עוברים ליד חצר ביתי ורואים את כמות החתולים שאני מטופלת בהם. כולם מעוקרים ומסורסים ואין אני מעוניינת בנוספים!!!. כולם הגיעו אלי מאנשים שביקשו ממני לקחת אותם מהם וליבי לא עמד לי סרב, כשאני יודעת מה יהיה גורלם אם אעשה כך!!!
הדבר כרוך בכסף רב שאני מוציאה על טיפולם, בזמן , בריצות לוטרינרים ובכאב לב כשהם חולים או מתים כיוון שאני נקשרת אליהם ואוהבת אותם וכך גם בתי. כל זה מקשה עלינו מאוד (בעיקר בהיותי אם יחידנית).
לפני כחודש פרסמתי הודעה בחגלאי ובה מתואר ע"י וטרינר מה לעשות לגבי חתולות שהמליטו בחצר וביקשתי שלא להעמיס עלי עוד גורים.
אנשים רבים עוברים ליד בייתי ומביעים פליאה על כמות החתולים כשרואים אותם בזמן ההאכלה. כמותם גם תושב חגלה שעליו אספר כעת שכבר "תרם" ללהקה שלי 4 חתולים בעבר.
אותו אדם פנה אלי אמש והתחיל לספר לי על חתולה שנמצאת בחצר אימו. אני ביקשתי להפסיקו ואמרתי שאיני מעוניינת לשמוע וכי הדבר באחריותו. הוא התעקש והמשיך וסיפר שהחתולה המליטה 3 גורים לקחה אחד ונטשה שניים מהם שמייללים וצורחים כבר מזה יומיים והוסיף ושאל אם אני לא מעוניינת לקחת אותם. ליבי נחמץ בקרבי אולם עניתי שלא וכי זו אחריותו וגם הוספתי שאם לא יתקרבו למקומם של הגורים האם תחזור ותאסוף אותם.
הארוע השני קשור לבתי. בתי נולדה בחגלה, משתתפת בחלק גדול מהארועים כאן ובנות גילה, רובן מכירות אותה (מי יותר ומי פחות). כשחזרו הילדים מא"ש הלילה פנתה בתי למדורת ילדי ג' , כפי שצוין שהמדורות הן לפי שכבות. היא מיד פנתה לסייע ולהביא קרשים בשמחה. כל הבנות לא הביעו שום תרעומת על הצטרפותה למעט אחת. אותה ילדה לאחר שאמרה לביתי שאין מקום להצטרפותה, גרמה לשאר הבנות, בהסתודדות בצד אחת אחת, לנטוש את המדורה (למעט בת אחת בעלת עמוד שידרה). רק אציין, שיום קודם לכן שיחקה בתי בגן השעשועים עם שתיים מהבנות בכיף ובשמחה.
בתי נותרה במדורה עם הבת האחת שעמדה בלחציה של אותה ילדה.
אני תוהה האם שכחנו את מהותו האמיתי של ל"ג בעומר?
האם שכחנו מהי אנושיות, מהו מצפון, מהי חמלה, מהי חברות, קבלה והאם ערכים אלו נעלמים גם מעיני ילדנו ?
אני מבקשת להזכיר בהקשר היהודי מתוך אתר www.aish.co.il/h/o/48870242.html
"ימי ספירת העומר, הם ימים של דין. התנהגותנו בימים אלה קובעת את גורלה של התבואה בשנה הבאה. הקב"ה חפץ לראות את עם ישראל חי באחדות ובאהבה, אולם, כאשר הוא רואה שהשפע גורם לנו לשעמום, שממנו צומחות מחלוקות ומריבות, הוא פשוט מונע מאיתנו ברכה זו – על מנת שנתעסק בפרנסה ולא במדנים ובמחלוקת
אך לצערנו, הגזרות שמקרבות אותנו זה לזה, לא תמיד נשארות בגדר "קשיים כלכליים" בלבד. כך למשל הושמדו קהילות יהודיות רבות באשכנז בשנת תתנ"ו בימי ספירת העומר (בתקופת מסעי הצלב), כך היה בימי חמילניצקי בפרעות ת"ח ות"ט (שעיקר הזוועות נעשו בימי הספירה) וכך גם בימיו של רבי עקיבא.
לרבי עקיבא היו 24,000 תלמידים. כולם היו גדולים בתורה, אולם, כפי שמספר לנו התלמוד, לא נהגו כבוד זה בזה. כולם נפגעו בתקופה זו של ספירת העומר..
על החשיבות הרבה שבאהבת הבריות ובנתינה לזולת, ניתן ללמוד ממאמרו של רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך (ויקרא י"ט,י"ח) – זה כלל גדול בתורה"".

אסיים בכך שאני מאחלת שנלמד לחיות יחד מתוך כבוד, אחווה וערכי יסוד אנושיים זה לזה.
גלית בן נתן

מאת: גלית בן נתן